למי מאתנו, הרגילים לאורח חיים פעלתני, הכולל יציאות רבות מהבית, תקופת הבידוד עשויה להיות מאתגרת. כי פתאום יש תחושה שהעולם קפא והחיים נעצרו. אך אל דאגה, בדיוק בשביל זה ריכזתי עבורכם את ארבעת הטיפים הבאים שיעזרו לכם לא ללכת לאיבוד בבידוד.
1. שימרו על שיגרה בתוך האי שיגרה
אז מה זה אומר? אומנם השגרה שלכם נקטעה בפתאומיות ואומנם יש הרגשה של בלבול וחוסר וודאות. אולי אתם קצת מפחדים מהבאות, ואולי אתם מרגישים לכודים ולא מוצאים את עצמכם, או אולי אתם אפילו שמחים לקצת חופש.
בכל מקרה, כדאי לשמור על המסגרת גם כשאין מסגרת. כלומר? תחשבו מה הייתם עושים כשהייתם עדיין בשגרה? האם הייתם קמים בבוקר, מתארגנים ויוצאים? אוקיי, אומנם אתם לא יכולים לצאת, אבל אתם עדיין יכולים לעשות את כל ההכנות ליציאה, ולמה זה טוב, אתם שואלים? כי שמירה על סדר ומסגרת תעזור לכם להישאר בפוקוס, לנצל את הזמן כהלכה מבלי להימרח. או במילים אחרות, לשמר על תחושת השליטה והסדר שאתם כל כך זקוקים לה כעת.
להתחיל את היום בדרך שבה הייתם רגילים, תשדר לתת מודע שלכם 'עסקים כרגיל' וש'הכל בסדר'. גם אם אין לכם את האפשרות לשחזר את שגרת הבוקר שלכם במלואה, עשייה של שניים או שלושה דברים שהייתם רגילים אליהם תספיק בהחלט.
2. הכינו תוכנית יומית חווייתית
טוב, אז קמתם בבוקר, התארגנתם והתגנדרתם, מה עכשיו? זה הזמן לשבת רגע ולחשוב איך הייתם רוצים שייראה היום שלכם. שימו לב, אל תחשבו כרגע על כל אותם הדברים שאתם 'צריכים' לעשות, אלה על הצד הרגשי והחוויתי של הדברים, כלומר מה הייתם רוצים לחוות ולהרגיש באותו היום? לדוגמא, האם הייתם רוצים להרגיש עשייה? חיבור משפחתי? רוגע? שמחה?
אז אחרי שהגדרתם מה בדיוק תירצו לחוות באותו היום, זה הזמן לראות איך גורמים לזה לקרות. תשאלו את עצמכם: 'מה יגרום לי להרגיש עשייה, סיפוק או חיבור משפחתי'? אולי זה להתחיל משהו חדש שתמיד רציתם ולא היה זמן, או לסדר מחדש את הבית, ללמוד משהו שיפתח את הכישורים שלכם, או למצוא משחק חדש שיגבש את כל בני הבית.
תכתבו על הדף רשימה ארוכה ככל האפשר של כל אותם הרעיונות המקוריים או הפשוטים העונים להגדרה של אותו הערך שקבעתם, ומתוכם תבחרו עד שלושה רעיונות.
3. נהלו והשתמשו נכון ברגשות שלכם
עכשיו שימו לב, איך אתם מרגישים אחרי שבחרתם את המשימות שלכם להיום? האם אתם שמחים או נרגשים? או לחלופין מבצעים את הנדרש בחוסר חשק?
אם אתם נרגשים זה מעולה, תשמרו על האנרגיה הזאת ותעופו איתה קדימה. אבל אם לא כך הדבר, ואתם מרגישים קצת אנרגיות כבדות או חוסר עניין, עיצרו רגע, תנשמו עמוק ותבדקו ממה זה נובע, האם אתם חשים פחד? מתח? באסה? מחנק? בדידות? תכירו ברגש הזה ותחדדו לכם את טיבו ומהותו.
ומה זה אומר? אם לדוגמא הבחנתם שאתם מרגישים פחד. איך הפחד הזה מתבטא בכם? מה הסימפטומים שלו בגוף? מה המחשבות שהוא מעורר? לי למשל עוזר להעלות את כל הדברים האלה בכתב. את כל המחשבות, את התחושות, הציפיות והתובנות.
אבל למה זה חשוב בכלל? למה לא פשוט לעשות רשימה של כל הדברים שאנחנו רוצים לעשות ואז לעקוב אחריה ולבצע? אז זהו, שמאוד התרגלנו רק לעשות ולעשות ולהספיק כמה שיותר, שמצד אחד זה מעולה, עשייה היא דבר מאוד חשוב ובריא. אבל אם אנחנו משתמשים בה כדיי להדחיק רגשות, אנחנו עלולים לגרום לעצמנו (ולתוצאות של העשייה שלנו) נזק לא קטן.
ואיך זה קורה? כשאנחנו מנסים להימנע מכאב או אי נעימות אז ההימנעות הזאת גוזלת מאתנו המון אנרגיה (אנרגיה שהייתה יכולה ללכת לעשייה). אנחנו גם מוצאים את עצמנו מחפשים נחמות קטנות כדיי להרגיש טוב (שאלתם את עצמכם פעם, למה אתם לא מרגישים טוב באופן טבעי?). נחמות כמו אוכל טעים, עישון, צפייה מרובה בטלוויזיה או גלישה ברשתות חברתיות.
קרה לכם פעם, שהרגשתם שהפרזתם בחלק מאלה וכעסתם על עצמכם אחר כך? אז תדעו שיתכן והייתם צריכים את זה כדיי להצליח להדחיק ולברוח בהצלחה (לא באמת הצלחה) מכל מה שלא רציתם להתמודד.
אפשר להבין את הרצון שלנו לברוח ולהרגיש טוב. הרי אנחנו כל כך מוצפים מכל הכיוונים בכל מיני איומים, התמודדויות ומשימות מייגעות, שלפעמים זה מרגיש כבר יותר מידיי. אז אנחנו אומרים לעצמנו די, צריך גם ליהנות ממשהו ולמלא מצברים.
אבל כשאנחנו מדחיקים, אנחנו לא באמת ממלאים מצברים. כי במקרה שכבר נוצרת הרגשה טובה כלשהי, היא חולפת במהרה ומשאירה אותנו עם אותו מטען כבד ומעיק. מה שגורם לנו לרוץ אחרי הנחמה הבאה. הדפוס הזה מזכיר לכם משהו? כן, ככה נוצרות התמכרויות.
אז איך נתמודד בצורה בריאה ונכונה עם כל רגש ואתגר?
אז כמו שאמרנו, נבין מה אנחנו מרגישים, איך הרגש מתבטא בנו ומה עורר אותו. כן, אז בהתחלה זה יכול להישמע כמו תהליך מעיק, ומשהו שלא כל כך בא לנו להתעסק אתו. אבל תזכרו שבסופו של דבר תרגישו הקלה גדולה ותהיה בכם הרבה יותר אנרגיה לדברים שאתם רוצים באמת.
טוב, אז הבנו מה אנחנו מרגישים, איך ולמה. האם זה הכל? ממש לא, אומנם רק החלק הזה לבדו יכול להביא לנו הרבה הקלה, אבל גם היא תחלוף אם לא נסיים את העבודה.
לפני כן היינו עסוקים בהימנעות. ומה ההפך מהימנעות? נכון, קבלה. אנחנו צריכים לקבל את איך שאנחנו מרגישים, לקבל את עצמנו עם הרגש הזה, גם אם הוא לא נעים וגורם לנו להיראות פחות טוב (זה לא נכון, רגש תמיד גורם לנו להראות יותר חיים ואותנטיים).
אם לפני כן נמנענו מהכאב, זה הזמן להיכנס דוך לתוכו. לנשום עמוק ולהסכים להרגיש ולחוות אותו במלואו. אפשר להיעזר באחת מהמדיטציות המודרכות ברחבי הרשת או פשוט לעשות את התהליך לפי איך שמרגיש לכם הכי נכון.
אז יכול להיות שכל זה יספיק ויכול להיות שלא. אבל אם לא, זה אומר שיש צורך עמוק מאחורי הרגש הלא נעים שלנו. צורך שצריך לקבל מענה.
לדוגמא אם אנו חשים פחד. מה ההיפך מפחד? נכון, ביטחון. זה בעצם הצורך העמוק שלנו: להרגיש בטוחים. עכשיו נשאל את השאלה: 'איך אנחנו יכולים לנתב את האנרגיה של הרגש הלא נחמד שלנו, כדיי להשיג ביטחון?
ומה הכוונה שלי בלנתב את האנרגיה של הרגש? זוכרים שהגדרנו איך הרגש מתבטא בגוף? לדוגמא, פחד יכול להתבטא בדופק מהיר, חוסר שקט ותזוזתיות. אז מה זה אומר שהגוף רוצה? לפעול. כלומר אנחנו צריכים לבחור פעולה שתקדם את תחושת הביטחון שלנו (או כל דבר אחר שמהווה מענה לצורך עמוק).
לדוגמא, נשאל את עצמנו מה ייתן לנו תחושת ביטחון? האם התשובה היא וודאות? שליטה? ומה ייתן לנו את אלה? אולי תוכנית לשעת חירום? השגת אמצעים מסוימים? הבנת האיומים לעומק? לדבר עם מישהו שעובר חוויה דומה? לעזור למי שזקוק? ליזום התארגנות או שיתוף פעולה עם אנשים נוספים? מכאן אנחנו כבר יכולים להבין מה הצעדים שעלינו
לעשות כדיי להגדיל את תחושת הביטחון שלנו.
דוגמא אחרת: אם אנחנו חשים בדידות. מה ההיפך מבדידות? אולי חיבור, אולי שיתוף, אולי הכלה, אולי הבנה, אולי אהבה. כמו שאתם רואים במקרה הזה העניין קצת טריקי, לכן כל כך חשוב שנגדיר את טיבו ומהותו של הרגש. ממה נובעת הבדידות ומה בעצם הכי חסר לנו?
ובכן בדידות היא רגש קצת מורכב, כי הרבה פעמים היא משמשת ככיסוי לרגשות אחרים כמו פחד, אכזבה, עצב ושעמום. מה שקורה זה שאנחנו לא יודעים איך להתמודד עם הרגשות האלה, ואז מחפשים את קירבתם של אחרים, כדיי שהם יעזרו לנו להפיג את אותן תחושות לא נעימות.
זה בהחלט יכול גם לעבוד לפעמים, כי אחרי הכל אנחנו חיה חברתית שבנויה להסתמך על הקהילה שלה. אבל הרבה פעמים ההסתמכות המופרזת הזו, היא מתכון לאסון. כי לא תמיד האחרים מצליחים להפיג מאתנו את התחושות הלא רצויות. ואם כן, לפעמים יש לזה מחיר: פיתוח תלות לא בריאה באחר. שיכולה להתבטא בוויתור והקרבה עצמית או לחלופין באגרסיביות וניסיונות שליטה.
כל מערכת יחסים שהיא הרסנית ומזיקה, בעצם מושתת על יחסי תלות לא בריאה שנולדה כתוצאה מחסכים רגשיים. או במילים אחרות רגשות שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתם. ולכן זה כל כך חשוב שנלמד איך לעבוד נכון עם הרגשות שלנו, כך שהם ישמשו אותנו כמנוף להגשמה ולא כגורם מעכב.
אתם בטח שואלים את עצמכם: אם נדע להתמודד עם כל הרגשות שלנו לבד אז זה אומר שלא נצטרך יותר חברה של אחרים? אז התשובה היא ממש לא, אנחנו עדיין יצורים חברתיים, רק שהפעם נהפוך להיות הרבה יותר חזקים ושלמים מבפנים, כך שיהיה לנו הרבה יותר מה לתרום לאנשים שסביבנו ואז גם נוכל ליצור מערכות יחסים (לא רק רומנטיות) בריאות והרמוניות יותר.
אז הבנו, קיבלנו וחווינו את הרגשות שלנו. הבנו גם מה הצורך העמוק שלנו ובחרנו פעולות יזומות שיקדמו את המענה לצורך הזה. כמו לדוגמא: לארגן שיתופי פעולה עם אנשים אחרים. עכשיו זה הזמן להוסיף את הפעולות שבחרנו לרשימת המשימות שעשינו בסעיף 2 (אם זכור לכם) להוסיף אותן לראש הרשימה. כן, זה הדבר הראשון שתעשו היום.
4. תכננו נכון ובצעו את המשימות שלכם
אז רקמנו, הבנו ותכננו. עכשיו איך גורמים לכל אותם הדברים הנפלאים לקרות? איך ניגשים לעשייה? טבעי שבשלב הזה תרגישו קצת חוסר ביטחון ורתיעה, במיוחד אם רקמתם תכוניות מרחיקות לכת לאותו היום.
אז טעות נפוצה היא למלא דף מפחיד בתוכניות גדולות. אבל למה מפחיד? הרי אנחנו כן רוצים לנצל את הזמן שלנו היטב ולהגשים בתוכו כמה שיותר. אבל העניין הוא שהמח ההישרדותי שלנו נבהל ממשימות גדולות ומורכבות. זהו חלק שנרתע מאוד מהשקעה של אנרגיה.
אז מה עושים? בשתי מילים: פירוק וחלוקה. כלומר, אם בנינו רשימה ארוכה וגרנדיוזית, כדאי שנחלק אותה לכמה רשימות צנועות יותר.
לדוגמא אם הרשימה שלנו כוללת: לארגן שיתוף פעולה עסקי, להתחיל ללמוד שפה חדשה ולסדר את כל הבית. אז במבט ראשון אלו משימות העלולות להרגיש לנו קצת גדולות ומפחידות, כי אנחנו לא נדע איך לגשת אליהן, איך להתחיל ומה בדיוק לעשות. מה שיגרום לכך שננסה לדחות ולהתחמק מהן (אפילו לא במודע).
אז מה שנעשה זה, ניקח את המשימה הראשונה ונחלק אותה לשלבים פשוטים, לדוגמא: לארגן שיתוף פעולה עסקי? מה זה כולל? מה השלב הראשון? אולי לבנות רעיון ולהציע אותו לחברים בעבודה? או לפנות לגורמים מסוימים ולהציע להם הצעה?
נכתוב את כל השלבים האלה בפירוט ברשימה נפרדת, לאחר מכן נבחר תת משימה שהכי פשוטה לנו לביצוע או הכי מרגשת אותנו, נמרקר אותה ונתחיל בעבודה! וכך הלאה והלאה, סיימנו משימה? כעת נמחק אותה בקו מתוך הרשימה ונטפח לעצמנו על השכם (כן, חיזוקים חיוביים זה חשוב).
ותזכרו, שאומנם זו תקופה מאוד לא פשוטה ומערערת. אבל בסופו של דבר, רק לכם יש את הבחירה והכח להחליט אם ליפול (זה יכול לקרות רק אם תיתנו לפחדים לשלוט) או להתחזק ממנה ולצמוח!
אז במה אתם בוחרים?
שיהיה לכם שבוע של בריאות וצמיחה! :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה