קרה לכם פעם שהתאכזבתם מעצמכם? שהרגשתם שהרסתם הכל? ושיש מעין דפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב, ומחבל בכל דבר טוב כל פעם מחדש? אז אתם לא לבד. לכל אחד יש חלקים בתוכו, שאיך נאמר, הוא פחות מסתדר איתם.
החלקים האלה יכולים להיות תכונות אופי מסוימות, או נושא רגיש כלשהו שתמיד תגיבו אליו בסערת רגשות עזה. או כל דבר אחר בכם, שיגרום לכם להרגיש רע, ויעכב אתכם מליצור את החיים שהייתם רוצים.
הרבה פעמים תהיתי, איך יכול להיות שאנחנו הופכים לאויבים של עצמנו? למה שנרצה להכשיל עצמנו? איזה מין מנגנון משובש זה? ואיך אפשר לצאת ממנו? אז החלטתי לחקור את העניין הזה לעומק.
הצל והפרסונה
הפסיכואנליטיקאי קרל יונג (1875) פיתח תאוריה לגבי מבנה הנפש של האדם. הוא האמין בין היתר שהמבנה הנפשי מתחלק לשני חלקים עיקריים: הפרסונה והצל.
כאשר הפרסונה היא החלק שאותו אנחנו מציגים לחברה, החלק שבעזרתו אנחנו מגדירים מי אנחנו. כמו לדוגמא 'אני דני ואני אחראי, חביב ומסודר'. כלומר אנחנו מנסים להציג הפרסונה שלנו את התכונות שנחשבות חיוביות ונעלות בעיני החברה ובעיני עצמנו.
האם הפרסונה היא באמת מי שאנחנו? האמת שהיא כן חלק מהאישיות שלנו. אבל היא ממש לא כולה. כי יכול מאוד להיות, שמתחת לפני השטח יש בנו תכונות ורצונות שלא מתיישבים עם תכונות הפרסונה שבנינו.
לדוגמא כמו אותו דני שלכאורה מציג את עצמו כאדם חביב לחברה, אבל בעצם יש בו אכזבות וכעסים על הסובבים אותו שהוא לא מעז לבטא. כלומר הוא מדחיק את הרגשות האלה כי הוא מאמין שלא ראוי או עלול להזיק לו אם יבטא אותם.
הרגשות, התכונות והרצונות שאנחנו בוחרים להדחיק (לא במודע) נקראים ה'צל' כי הם החלק המוסתר והמוחבא בנו. המילה צל, עלולה לעורר אסוציאציות של משהו מפחיד ומאיים שעורב לנו בפינה. האם הצל באמת יכול להיות מסוכן לנו?
האמת? שבהחלט. צל הוא חלק בנו שהפכנו לאויב, משמע אנחנו נלחמים בו ומנסים למגר אותו בכל הכח. אבל נחשו מה? אי אפשר למגר אותו כי כמו שאמרנו הוא חלק מאתנו. ובמקום זאת הוא נלחם בנו בחזרה, (גם כן בכל הכח). וכמו בכל מלחמה, התוצאה עלולה להיות חורבן והרס.
אבל איך זה קרה בכלל שנוצר בנו פיצול כזה? איך צל נולד?
בואו ניקח לדוגמא את אותו דני. כשדני היה קטן לאחיו יוסי היה יום הולדת. וההורים קנו ליוסי מכונית צעצוע על שלט. דני קינא במתנה שהביאו לאחיו, בנוסף הוא גם זכר שיום ההולדת שלו היה יותר צנוע. אז דני חש פגוע, 'גם אני רוצה מכונית כזו!' הוא הכריז, אך לא זכה להתייחסות. ובתגובה, דני חטף מידיו של אחיו את שלט המכונית.
הוריו כמובן נזפו בו קשות, אמרו לו שזה לא יפה, לא מכבד ואחיו לא ירצה לשחק אתו אם הוא ימשיך להתנהג כך.
הצל- איך הוא עלול להשפיע עלינו?
תגובת הוריו, לכאורה ניראת לגיטימית, חוץ מדבר אחד קטן וקריטי: הם לא לקחו בחשבון איך דני הרגיש ומה הניע אותו לפעול דווקא בדרך הזו. כתוצאה מכך מה שדני למד מהתגובה הזו זה:
א. העולם לא הוגן.
ב. לכעוס זה לא לגיטימי.
ג. הכעס יכול לגרום לאחרים להתרחק.
כלומר דני הבין שלכעס שלו אין מקום. ומאותו הרגע נוצר בו מעין פיצול, בין אישיות הפרסונה (איך שהוא תופש את עצמו) לבין הילד הכעוס והפגוע המבקש להביע את מחאתו. משמע הילד הכעוס שבו הופך לצל.
איך לדעתכם קיומו של אותו הצל ישפיע על החיים של דני? אולי זה יהפוך אותו לאחד שמנסה לצאת בסדר עם כולם חוץ מעם עצמו. או לאחד שמוותר בקלות. או להיפך, לאחד שמגיב בצורה אגרסיבית ומוגזמת גם על העוול הכי קטן. או אפילו לאחד שפורק את כעסו באכילה מופרזת, שתיה או עישון.
כל התשובות יכולות להיות נכונות. הדרך שבה אירוע מסוים ישפיע עלינו, משתנה מאדם לאדם. אבל יש דבר אחד משותף: הצל הופך לחסם. חסם של מה? של כל מה שהיינו רוצים מהחיים. חסם של האושר והרווחה שלנו.
במילים אחרות, הצל יוצר סוג של מנגנון הגנה, שתפקידה לשמר את ההחלטה שהחלטנו (בלא מודע) ברגע הקריטי. לדוגמא במקרה של דני, ההחלטה הייתה לא לבטא כעס.
מנגנון ההגנה יבצע את ההחלטה הזאת בכל מחיר. כן, גם במחיר של הרס עצמי מוחלט. ככה זה עם מנגנונים אוטומטיים שמתוכנתים לבצע את הפונקציה שלהם ולא משנה מה. אתם בטח כבר מנחשים שהפתרון הוא להתערב באוטמציה ולהפוך אותה לקצת פחות אוטומטית.
הצל- מאפיינים, ואיך פותרים אותם?
לכל אחד יש צל בתוכו, כן לכולם. וזאת כי לאף אחד לא היו חיים מושלמים. כל אחד נשרט באיזשהו שלב, בדרך זו או אחרת. לחלקנו, אלה שריטות עמוקות וכואבות, כאלה שיכולות לשתק אותנו לחלוטין, ולחלקנו השריטות קלות ונסבלות, שבמקרה הגרוע גורמות לנו לתיסכול קל ואי נוחות.
בכל מקרה לא כדאי להזניח את השריטות האלה, לא כדאי לתת לצל להתעצם ולגדול. אחרת הוא עוד עלול לגרום לנזק שיהיה קשה מאוד לתקן. אז מה כן כדאי לעשות? איך בכל זאת אפשר לנצח את הצל? והתשובה היא לשפוך עליו אור.
אז מה בעצם מאפיין את הצל?
1. נסתר- נמצא בתת מודע. אנחנו לא מודעים אליו.
2. מאיים - יש בו סכנה. כמו במקרה של דני, הכעס היה דבר מאיים כי הוא גורר תגובות שליליות כמו ניכור וענישה או במילים אחרות גורם לכאב שדני היה רוצה להימנע ממנו.
3. רעב- חסך רגשי וצורך לא ממומש. במקרה של דני, הצורך שלו היה בתשומת לב והגינות. מאחר וזה צורך שמקושר לכאב (צל) דני יעדיף להדחיק אותו, לפצות עליו ולא באמת לתת לו מענה.
4. מנגנון הגנה- התגובה לטריגר. לדוגמא בכל פעם שדני מתחיל להרגיש כעס, הוא משכנע את עצמו שהעוול שלו לא נורא ועדיף להתחשב באחרים.
אז איך אפשר לפתור כל אחד מהמאפיינים?
1. נסתר- לזהות את הטריגר, את המניע ולשחרר מטען רגשי.
כדיי לזהות את הטריגר, כדאי להתחיל לשים לב, מתיי הוא עולה? באלו נסיבות? (סיטואציות)
לדוגמא במקרה של אותו דני, הטריגר יכול להיות עוול שנעשה לו. התגובה יכולה להיות הרגשה רעה או מרמור. חשוב להכיר ברגש הזה (לא לנסות לפצות או לברוח ממנו), להבין ממה הוא נובע (מעוול במקרה שלנו), לבטא אותו ולשחרר.
לצורך כך, אפשר לאמר בלב משפט כמו 'אני מכיר בכך שאני מרגיש תיסכול וכעס. אני בוחר לשחרר אותו עכשיו.'
לצורך כך, אפשר לאמר בלב משפט כמו 'אני מכיר בכך שאני מרגיש תיסכול וכעס. אני בוחר לשחרר אותו עכשיו.'
2. מאיים- לאמת ולהתעמת עם האמונה המגבילה שדוגלת באיום.
מה מאיים עליכם? מה אתם מפחדים שיקרה?
במקרה של דני, הוא פחד שאם יבטא את הכעס, זה יגרום לאחרים להתנכל לו. כלומר האמונה המגבילה שלו היא 'ביטוי של כעס גורם להתנכלות'.
במקרה של דני, הוא פחד שאם יבטא את הכעס, זה יגרום לאחרים להתנכל לו. כלומר האמונה המגבילה שלו היא 'ביטוי של כעס גורם להתנכלות'.
כדיי לשנות אמונה מגבילה, תשאלו את עצמכם, אם זה באמת קורה תמיד ואם אתם יודעים בוודאות שזה כך? בקיצור, תתחילו לערער את האמונה הזאת, חפשו מקרים שסותרים אותה.
לאחר מכן תבחרו אמונה חלופית חדשה. במקרה של דני, אמונה כזאת יכולה להיות: 'ביטוי אסרטיבי ומכבד של כעס יכול להוביל לתגובה חיובית'. או משהו יותר פשוט: 'מגיע לי צדק'.
3. רעב (צורך רגשי)- להתחבר לילד הפנימי ולספק לו את הצורך הנשכח.
כשאתם חושבים על סיטואציה שעוררה בכם טריגר, איך אתם מרגישים לגביה? תתחברו לתחושת הכאב שהיא מעוררת, תדמיינו שהיא דמות. תדברו אל הדמות הזאת כמו שהורה טוב מדבר לילד (באהבה, הכלה וללא שיפוט). תשאלו אותה מה כואב לה ומה היא צריכה?
מה אתם באמת צריכים? מה הכי חסר לכם? למשל במקרה של דני, זה היה הגינות ותשומת לב.
תנו לדמות הילד הפנימי שלכם את מה שהוא צריך. לדוגמא אם מה שהוא צריך, זה לשמוע שהוא טוב וראוי כמו שהוא, אז פשוט תגידו לו את זה.
4. מנגנון הגנה- למצוא ולסגל תגובה בריאה יותר לטריגר.
איך אתם מגיבים כשעולה הטריגר (סיטואציה מאתגרת)? מה אתם אומרים לעצמכם? איך אתם מחליטים לפעול? ומהי הדרך האחרת שבה תוכלו להגיב? (על סמך האמונה החדשה שאימצתם בסעיף 2)
לדוגמא במקרה של דני, הוא משכנע את עצמו שהעוול שנעשה לו, לא כל כך נורא ועדיף להתחשב באחרים. וכתוצאה מכך הוא יבליג, וירגיש זעף ומרמור בתוכו.
התגובה החלופית שלו יכולה להיות: להגיד לעצמו שמגיע לו צדק, ולהסביר למעורבים בצורה ברורה ומכבדת את מה שמפריע לו, ולבקש שיעשו משהו בנידון.
כמו שאתם רואים, זהו תהליך בן ארבע שלבים, כאשר כל שלב מטפל במאפיין אחר של הצל. כל שלב הוא תהליך עומק בפני עצמו, ומה שחשוב הוא לעבור אותו בכנות, התמסרות והתמדה.
כלומר, להיות כנים עם עצמנו לגבי מה שבאמת כואב ומפריע לנו, להמשיך את התהליך גם אם הוא לא תמיד קל ונעים ואם יש צורך אז לחזור עליו שוב ושוב עד שתרגישו שהבנתם, הפנמתם ומיציתם.
לסיכום
ראינו שהצל הוא חלק בנו, שבחרנו להדחיק מכל מיני סיבות. הסיבה השכיחה ביותר,היא טראומה מסוימת (לא משנה אם קלה או קשה) שחווינו וכתוצאה ממנה הגענו למסקנה (לא מודעת) שיש בתוכנו חלקים שהם לא טובים. מאותו הרגע נוצר בנו קרע פנימי, שעלול השפיע לרעה על כל תחומי החיים.
הדרך לנצח את הצל, או במילים נכונות יותר: להשכין שלום אתו ולמזג אותו חזרה לתוך האישיות שלנו, היא להבין לזהות ולהבין את המניע של הצד האפל שלנו. ובעקבות ההבנה לגבש דפוס חשיבה והתנהגות חדש שייתן גם מענה לצורך של הצל.
אז קחו את הזמן לכל שלב ושלב. כן, חשוב להתעמק בהם. כי רק לקרוא על זה, לא יעזור. וזאת גם הדרך שלכם לשלום פנימי. לחופש אמיתי ולחיים מלאים יותר.
ראינו שהצל הוא חלק בנו, שבחרנו להדחיק מכל מיני סיבות. הסיבה השכיחה ביותר,היא טראומה מסוימת (לא משנה אם קלה או קשה) שחווינו וכתוצאה ממנה הגענו למסקנה (לא מודעת) שיש בתוכנו חלקים שהם לא טובים. מאותו הרגע נוצר בנו קרע פנימי, שעלול השפיע לרעה על כל תחומי החיים.
הדרך לנצח את הצל, או במילים נכונות יותר: להשכין שלום אתו ולמזג אותו חזרה לתוך האישיות שלנו, היא להבין לזהות ולהבין את המניע של הצד האפל שלנו. ובעקבות ההבנה לגבש דפוס חשיבה והתנהגות חדש שייתן גם מענה לצורך של הצל.
אז קחו את הזמן לכל שלב ושלב. כן, חשוב להתעמק בהם. כי רק לקרוא על זה, לא יעזור. וזאת גם הדרך שלכם לשלום פנימי. לחופש אמיתי ולחיים מלאים יותר.
אז תכתבו לי בתגובות מה לקחתם מהפוסט!
וכמובן, אם יש לכם שאלות, הבהרות או הערות, אתם מוזמנים לכתוב לי.
ואם תירצו לקרוא עוד ולהבין את התהליכים, אתם מוזמנים לעיין ברשומות אחרות שלי.
כאן תוכלו ללמוד איך לצמוח ממשבר.
כאן תוכלו ללמוד איך להתמודד עם חרדה וחוסר וודאות.
כאן תוכלו ללמוד איך לנהל סדר יום פורה ולהתמודד נכון עם רגשות.
ואם תירצו להעמיק יותר:
הרצאה מומלצת: איך לדלג על קושי בחיים ולהגשים מטרות?
ספר מומלץ: עצמה מול כח/ דיוויד ר. הוקינס- שיטה חדשה ומרתקת לכייל התנהגות אנושית!
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו לתכנים נוספים, דיונים ושיתופים:)
ואם אהבתם שתפו!
ושיהיה לכם שבוע מעולה של בריאות וצמיחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה