במשך כל חיי ראיתי איך תקופות משבר השפיעו בצורות שונות על אנשים שונים. בגדול ההשפעה התחלקה לשתי צורות, או שהייתה הרסנית וגרמה לאותם אנשים לפצוח בשרשרת אכזרית של הידרדרויות (שלא נדע), או שגרמה להם להיפתח, להבין יותר, להצליח יותר ובסופו של דבר גם לחיות טוב יותר.
אני מניחה שוודאי תעדיפו להשתייך לסוג השני של האנשים. זאת כמובן גם הייתה העדפה שלי, לכן ניסיתי להבין מה ההבדל בין שני הסוגים, האם זה הרקע? המעמד? רמת המשכל? גיליתי שכל אלה לא בהכרח ישחקו תפקיד ולא ייצרו את החוסן הנפשי הנדרש.
לפני שנבין איך יוצרים חוסן נפשי, נבהיר כמה מושגים. מה זה בעצם משבר?
מה מאפיין משבר וצמיחה?
משבר הוא אירוע משמעותי פתאומי ומטלטל, הגורם לנזק לקנה מידה כלשהו ומשנה את סדרי העולם בחיינו. הקשיים
העיקריים שלנו בו הם:
1.כאב על הנזק שנגרם.
2. אי וודאות וחרדה לגבי העתיד.
3. בלבול, התערערות המוכר והידוע.
לדוגמא: מאז שפרצה מגפת הקורונה, אנשים רבים נאלצים לשנות בצורה דרסטית את שגרת חייהם. רבים איבדו את מקומות העבודה שלהם ונכנסו לאי וודאות כלכלית בנוסף לבריאותית. הם מבולבלים, חרדים ולא יודעים מה יהיה ואיך יוכלו להסתדר.
המושג השני הוא מינוף וצמיחה. הכוונה בצמיחה היא להרחיב את מסגרת האפשרויות שהייתה קיימת לפני כן. כלומר לשפר, להתפתח ולגרום לעצמו להיות טובים ומסוגלים יותר.
כדיי להצליח לעשות את כל אלה, עלינו לתת מענה לשלושת מאפייני המשבר שראינו קודם לכן:
1. כאב על הנזק שנגרם - התאבלות (הבעת רגשות) ולאחר מכן השלמה וקבלת המצב.
2. אי וודאות וחרדה לגבי העתיד- אמונה בעצמנו, במסוגלות שלנו ושחרור דאגה ממה שלא תלוי בנו.
3. בלבול והתערערות המוכר והידוע- הסכמדה לצאת מאזור הנוחות ולהתחיל לחשוב ולפעול בדרכים חדשות.
כמו שאתם רואים, כל מענה כזה על שלושת המאפיינים, הוא תהליך בפני עצמו. יכול להיות שזה יהיה גם תהליך לא קל ולא קצר. אבל בסופו של דבר, אלה שלושת הקצוות שירקמו לכם את החוסן הנפשי שאתם זקוקים לו.
נטרול חסמים
במשך די הרבה זמן תהיתי איך יהיה הכי נכון לצלוח את התהליכים האלה. כי מה שהיה קורה לי, זה שהייתי חווה התקדמות קטנה לזמן מה, כך שהרגשתי הרבה יותר טוב, אבל אז היה קורה משהו קטן וכל המגדל שבניתי היה מתמוטט בבת אחת.
אז נכון, לפעמים התהליכים האלה יכולים להרגיש כמו צעד תימני (צעד קדימה ושניים לאחור). ונכון, זה לא תמיד כיף. אבל תזכרו שאיפשהו במהלך הדרך (כי היא אף פעם לא מסתיימת) יחכה לכם פרס. פרס של לקצור את הפירות, ולזכות בחיים טובים ומשמעותיים יותר.
כדיי להימנע כמה שיותר מנפילות כאלה במהלך הדרך, גיליתי שכדאי לנטרל חסמים. ומה זה בעצם חסמים? כל דבר שמעכב ומחבל במה שאנחנו מבקשים ליצור.
חסם האמונה המגבילה
חסמים יכולים לנבוע מאמונות מגבילות לגבי עצמנו או לגבי העולם. כמו אמונה שהחיים הם תמיד לא הוגנים או שאנחנו לא מספיק טובים או ראויים.
הדרך הטובה ביותר שמצאתי לשנות אמונות מגבילות, היא קודם כל לזהות אותן, להכיר בהם ואז להתחיל להטיל ספק. כגון: האם באמת החיים תמיד לא הוגנים? האם זה וודאי? האם היו מקרים שמוכחים את ההיפך? הייתי מלקטת את כל ה'הוכחות' לתוך רשימה ארוכה ומשכנעת.
לאחר מכן כדאי לנסח אמונה חלופית, אבל כזאת שתוכלו באמת להאמין בה, לא משהו כמו: 'הכל תמיד יהיה טוב ונפלא' אלה כמו 'החיים יכולים להיות הוגנים וטובים'. או 'זה אפשרי ליצור חיים טובים ומשמעותיים'. חשוב לזכור שניסוח אמונה חדשה, חייבת להיות תמיד בלשון חיובית, ללא שימוש במילות שלילה כמו לא או אין. לדוגמא במקום לומר 'אני לא מפחד' נאמר 'אני מוגן ובטוח'.
חיזרו שוב ושוב על האמונה החדשה בכל הזדמנות (ובעיקר ברגעים מאתגרים) על מנת להטמיע אותה.
חסם המענה לצורך
חסם נוסף שיכול להיות, הוא צורך שלא מקבל מענה. זהו חסם שמפריע לנו בדרך כלל כשאנחנו מנסים לשנות הרגלים ודפוסים.
לדוגמא אם החלטתם לשנות את הרגלי האכילה שלכם ולהתחיל לאכול בריא יותר. אבל בכל פעם שאתם מרגישים משועממים או עצובים יש בכם דחף לאוכל מתוק. כך שאתם נכנעים לדחף הזה ומוצאים את עצמכם מפרים שוב ושוב את החלטתכם הנחושה.
במקרה הזה, הצורך שלכם הוא להפיג את תחושות העצב והשעמום ולהרגיש טוב יותר. ואתם עושים זאת על ידי האוכל. כדיי להיפתר מההרגל הזה, מומלץ למצוא מענה חלופי לאותו הצורך. אם תנסו לעשות זאת, אתם עלולים להיתקל בשני אתגרים, האחד הוא לשים לב באלו נסיבות זה (מעידה להרגל הישן) קורה לכם ולמה. והאתגר השני הוא למצוא מענה חלופי ולהתמיד בו.
לפעמים המענה החלופי יכול להיות גם דבר פשוט וקטן, למשל להביט בתמונה שמזכירה לכם אירוע משמח כמו חופשה. או לעשות פעולה שדורשת תזוזה או חשיבה, כמו פתירת תשבץ, הליכה או סתם קשקוש על דף.
דבר נוסף שחשוב לזכור, הוא שדפוס ההתנהגות הישן, לא באמת עונה על הצורך שלנו. כך למשל, אם אתם מתפתים לאכול אוכל מזיק כדיי להרגיש יותר טוב. שימו לב, האם אתם באמת מרגישים יותר טוב? איך זה מתבטא? וכמה זמן ההרגשה נמשכת?
לרוב תגלו שההרגשה הזאת מאוד קצרת מועד וחולפת כמו עלה נידף ברוח. היא לא נותנת לכם מענה לטווח הארוך אלה רק להיפך.
דוגמא נוספת, היא דפוס שהיה לי, התמרמרות וחשיבה שלילית. הדפוס נבע מהצורך שלי להישמר מפני הכאב שבאכזבה. אבל גיליתי שאני עדיין חווה את הכאב האכזבה כשדברים לא מסתדרים כפי שרציתי. והעניין רק גרם לי ליותר אכזבות כי היה לי פחות רצון להתאמץ ולעשות.
הדרך הנכונה יותר להתמודד עם אכזבות, היא להכין תוכנית חירום מפורטת למקרה שמה שרצינו ותכננו לא יקרה. אבל עם זאת להאמין ולחשוב שלא נצטרך להשתמש בתוכנית הזו.
לדוגמא אם החלטתם שאתם צריכים עוד כסף, ואתם רוצים לבקש העלאה מהבוס. אם הוא לא יסכים, איך עדיין תוכלו להשיג את הכסף הנכסף? אולי עוד עבודה, אולי עוד פרויקט צדדי או אולי למכור משהו בעל ערך שאתם כבר לא צריכים.
כעת כשכבר יש לכם תוכנית גיבוי, תוכלו לגשת אל הבוס שלכם ולהפגין יותר רוגע וביטחון, מכיוון שיש לכם שביל חלופי. וכבר לא הכל תלוי רק בהסכמה או בסירוב של הבוס שלכם להעלאה.
להתחיל את תהליך הצמיחה
לאחר שראינו איך לנטרל את החסמים העיקריים, נחזור לשלושת התנאים (והשלבים) שלנו לצמיחה ממשבר:
1. התאבלות, הבעת רגש וכאב, השלמה וקבלת המצב.
2. ביטחון עצמי ומיקוד רק במה שאנחנו יכולים לעשות.
3. יציאה מאזור הנוחות ובניית דפוסים חדשים.
1.כדיי להתחיל את השלב הראשון, שהוא התאבלות על הנזק או האובדן שנגרם. תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
א. מה הפסדתי או איבדתי בעקבות המשבר?
ב. איך האובדן, ההפסד או הנזק גורמים לי להרגיש?
ג. מה ההזדמנויות החדשות שנוצרו ומה ניתן להרוויח מהן?
2. השלב השני הוא חיזוק הביטחון והמיקוד. לצורך כך תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
א. מה בתוך כל המצב לא נמצא בשליטה שלי ואבחר לשחרר?
ב. מה הן החוזקות והיכולות שלי שבזכותן חוויתי הצלחות? (לא משנה אם הן גדולות או קטנות וגם לא משנה אם הם בתחום המקצועי או האישי.)
ג. מה כן יש באפשרותי וביכולתי לעשות כדיי להשפיע לטובה על המצב?
3. השלב השלישי מתמקד בלצאת ולפעול. לצאת מאזור הנוחות וליצור דברים חדשים. גם כאן, על מנת להניע את התהליך, עליכם לשאול את עצמכם את שלושת השאלות הבאות:
א. מה השינוי שהייתי רוצה שייצמח מתוך המצב החדש?
ב. מה הם הפחדים והחששות שלי לגבי השינוי?
ג. מה אסכים לעשות ואת מה אסכים להקריב כדיי ליצור את אותו שינוי?
כמו שראינו, כל שאלה, בכל שלושת השלבים, דורשת התעמקות ומחשבה, לכן אל תמהרו לענות מיד על כל השאלות, תתעכבו עד כמה שאתם מרגישים שנחוץ לכם. כשתרגישו שמיציתם ויש לכם תשובה ברורה ובהירה על השאלה, רק אז תעברו הלאה אל הבאה.
אם תרצו לדעת יותר על איך להעמיק ולמצוא את התשובות לשאלות האלה, אתם מוזמנים לקרוא רשומות אחרות שלי בבלוג:
כאן תלמדו איך לנהל סדר יום נכון ופורה.
כאן תלמדו איך להתמודד עם חרדה וחוסר וודאות.
ואם תירצו להעמיק להעשיר את הידע ולהעמיק יותר:
הרצאה מומלצת: איך לדלג על קושי בחיים ולהגשים מטרות?
וכמובן אם יש לכם עוד שאלות, הערות או דברים שהייתם רוצים שאכתוב עליהם, מוזמנים להשאיר לי בתגובות.
ואם אהבתם שתפו!
ושהיה לנו שבוע של צמיחה וניצחון!(:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה