יום שבת, 9 במאי 2020

נוכחות ברגע זה- איך להשתחרר ממחשבות ודאגות?


אני זוכרת יום אחד לפני כמה שנים, שבו הרגשתי חנוקה במיוחד, 
זו הייתה תקופה של לימודים אינטנסיביים ועבודה תובענית. 

 למרות שהיו פעמים, שהייתי ממש גאה בעצמי, על כך שאני מצליחה לעמוד בכל העומסים.
אך באותו היום, העומסים האלה היו כבר קצת יותר מידיי מעמיסים...

 אז הלכתי לחפש איזון בחלקת הטבע העירונית, שהייתה חביבה עליי במיוחד, זה היה פארק ירוק קטן, שהיה בו אפילו אגם עם כמה מינים של ברווזים. 





הסתכלתי על העצים, הדשא, המים והברווזים, שנתנו תחושה מוזרה של שלווה ונחת. 
מה שהיה מאוד מנוגד לכאוס הפנימי שהרגשתי. כי בכל זאת, הייתי עדיין מודאגת לגבי כל העניינים, ועל איך, ומה אני אעשה כדיי לפתור אותם. 


באותו רגע, ממש קינאתי באותם הברווזים, ששטו בכזאת שלווה ונחת באגם, מלוטפים בקרני השמש הזהובות. איזה כיף, אין להם בכלל דאגות.

ואז תהיתי אם החיות בטבע, באמת זוכות  לחיים של שלווה חסרת דאגות? מצד אחד ברור שלא. כי תנאים בסביבה פראית, יכולים להיות מאוד קשים, כמו הקושי להשיג מזון, או להישמר מפני מסכנה שעורבת בכל רגע. 
 אבל מצד שני, בעלי חיים בטבע תמיד משדרים מעין שלווה ונינוחות (ברגעים שאין סכנה). 
הם אף פעם לא ניראים טרודים או מודאגים מהעתיד. 
זאת למרות שהרבה פעמים, הם אפילו לא יודעים מאיפה תבוא הארוחה הבאה שלהם. 




ואילו אנחנו, כביכול החיה הכי חכמה בטבע, שיצרה חברת שפע, כל כך ססגונית ומלאה באפשרויות. ובכל זאת רובנו חיים במסכת לחצים ומתחים בלתי פוסקת.

 אגב מתחים שעם הזמן, עלולים גם לגרום לבעיות די רציניות,  כמו חרדה ודיכאון או אפילו בעיות בריאותיות. 
נוכחות הרגע זה
אז מה הסוד של החיות בטבע? שהן לגמרי שלוות ומאושרות, גם לנוכח חיים לא פשוטים בכלל?

 מה הן יודעות לעשות שאנחנו כבר שכחנו? 

 והתשובה היא: להיות נוכחים רק ברגע הזה. 

 ומה זה אומר? 

 חיות חוות רק את מה שיש כאן ועכשיו, לא מה יהיה מחר, בעוד שעה או בעוד שנייה. או אפילו מה היה בעבר. 

 נוכחות ברגע זה, זאת פשוט גישה אחרת לחיים. 
אם לדוגמא, לחתול רחוב לא יהיה אוכל, אז סביר להניח שהוא ישקיע את כל הנחישות והאנרגיה שלו, במטרה למצוא את האוכל הזה. וברגע שיהיה שוב שבע, יהפוך לייצור השלו והמאושר בעולם. 

לעומת זאת, אם לבנאדם לא יהיה אוכל, סביר להניח שיחוש תסכול ומירמור, בדומה לחתול, אבל להבדיל ממנו, ישקיע את האנרגיה הזאת במחשבות, שרק יעצימו את המצוקה, כמו: 'זה לא בסדר שזה ככה, למה זה מגיע לי, יש אנשים שחיים טוב ורק אני כל כך מסכן.'

 וגם אם אותו אדם ישיג אוכל, הוא עדיין יתקשה לשכוח את עברו הרעב והכאוב, כך שהמחשבות שלו, לא יהיו בסגנון של: 'עכשיו הכל בסדר ולא חסר לי כלום'. אלה יותר: 'אבל זה לא מספיק' 'המצב עדיין לא טוב'. 'מה יהיה מחר?' 
אני יודעת, קל להגיד: תיקחו דוגמא מהחתול שיודע איך להיות נוכח ברגע הזה, ותיישמו את שיטתו.  

 אבל אנחנו הרי יצורים מורכבים שכאלה, בעלי יכולת חשיבה, שזו אומנם יכולת מופלאה. אבל אנחנו קצת מכורים ליכולת הזאת, ומזוהים איתה לחלוטין. עד כדיי כך, שניראה שאי אפשר לשלוט במחשבות, או להפסיק אותם אם נרצה. 

 אז איך בכל זאת אפשר לנהל את המחשבות, ולהתחיל לחיות יותר בנוכחות של כאן ועכשיו? 

 האמת היא שזאת מיומנות, וכמו כל מיומנות, גם זו דורשת עבודה והתמדה. 

 אבל הינה כמה טיפים, בתור התחלה:

 א. שימו לב מתיי אתם נוטים להיסחף למחשבות לא מקדמות.
 דפוסי מחשבה הם סוג של הרגל, והרגל הוא דפוס שאנחנו מבצעים באופן אוטמטי. וכדיי שלא יהיה כל כך אוטומטי, עלינו לתפוס את הרגע שבו הוא ניצת (מופעל על ידי טריגר) ולבחור אחרת. תוכלו לקרוא על זה יותר ברשומה הזאת. 


ב. תפנו את תשומת הלב שלכם, למשהו מוחשי שנמצא סביבכם. זה יכול להיות כיסא, ספל תה, שמיים או מנורה. ועדיף שזה יהיה משהו שעושה לכם הרגשה טובה, ואתם יכולים להוקיר תודה על קיומו.

ג. תתמקדו בתחושה מסוימת שיש לכם בגוף, כמו מגע הרגליים עם הקרקע או קצב הנשימה שלכם. תעצמו עיניים ותמשיכו להתמקד בתחושה במשך כמה שניות, ואז תאמרו בלב את המנטרה: 'אני כאן ועכשיו' ותפקחו את העיניים. 


אני יודעת, לפעמים יכול להיות קשה להקפיד על לשים לב למחשבות, או לנהל את המתחים, באינטנסיביות של החיים. לכן מומלץ לפנות זמן מוגדר, שבו תוכלו לתרגל נוכחות ברגע זה. 

 אתם בטח שואלים, מה זה לתרגל נוכחות? לעשות מדיטציה? ואם אנחנו לא מתחברים לסוג הדברים האלה? 

 אז קודם כל, אתם יכולים להשתמש בשלושת הטיפים שהזכרתי לפני כן, הם מהירים, קלילים ולא ייקחו יותר מעשר שניות. :)

ובנוסף, ממליצה על ספר שעזר לי להתחבר אל הכאן ועכשיו: 'כוחו של הרגע הזה/ אקהרט טול' 

 את הספר הזה אהבתי, בעיקר כי הוא כתוב בצורה כל כך פשוטה של שאלות תשובות, ועם זאת גם מדבר על דברים מאוד עמוקים, ונותן כלים מעשיים. 

 אחד הציטוטים האהובים עליי: "בלתי אפשרי שתהיה לכם בעיה כאשר תשומת הלב שלכם ממוקדת במלואה ברגע זה. ישנו מצב שצריך להתמודד איתו, או לקבל אותו. אבל מדוע להפוך אותו לבעיה? האם אין החיים מאתגרים מספיק כפי שהם? המח אוהב בעיות באופן בלתי מודע, משום שהן מעניקות לו זהות כלשהי. זה נורמלי, כשם שזה בלתי שפוי." 

 כלומר, הספר שמלמד אותנו איך להסתכל אחרת על בעיות ואתגרים. כי בעיה, לפי הגדרתה, היא מצב שאנחנו תקועים איתו ולא יכולים לעשות כלום. שזה סטייט רגשי מאוד גרוע להיות בו, במיוחד אם זה אף פעם לא נכון, אנחנו תמיד יכולים או להתמודד עם האתגר או להשלים עם המצב. כאשר אף אחת משתי האופציות הללו היא לא 'כלום'. 

 זה ספר, שעוזר לנו לאמץ גישה שמחזירה את הכח לידיים שלנו. כלומר, אנחנו הופכים להיות הרבה פחות תלויים בחסדי העולם החיצוני, כי נדע איך להפעיל את המשאבים הפנימיים שלנו. 

 תשקיעו את ההשקעה הזאת בעצמכם, כי החיים שלכם קצרים ונדירים מידיי, 
ואתם רוצים לחיות אותם בצורה הטובה ביותר. 

 וטיפ אחרון לסיום: 

 איך להתמודד עם דאגות?

 א. תכתבו רשימה של כל מה שמטריד אתכם על דף.

 ב. תסמנו  במרקר צהוב כל סעיף שיש לכם מה לעשות לגביו, ועם מרקר ירוק כל סעיף שאין לכם מה לעשות לגביו. (לא חובה דווקא בצבעים האלה, העיקר שתהיה הפרדה)

 ג. על כל מה שסימנתם במרקר צהוב, תכתבו על דף נוסף, תכנית מפורטת של מה שאתם הולכים לעשות בנוגע לעניין, ומומלץ לחשוב על כמה אפשרויות (תוכנית א' ותוכנות ב'). 

 ד. ועל כל מה שסימנתם במרקר ירוק, תעברו אחד אחד, ותאמרו בלב שאתם מוכנים לשחרר, ותסמנו עליו קו. 




זה טיפ, שבדרך כלל מאוד עוזר לי לעשות סדר כשאני בלחץ, או סתם בדאגות על מה יהיה.
 כי כשהדברים כתובים על דף, אז אנחנו מרגישים שיש לנו הרבה יותר שליטה עליהם, וזה יוצר בנו סדר ובהירות. 

 בנוסף הכתיבה הזאת מכניסה אותנו למוד של עשייה, מעצם כך שאנחנו מבצעים פעולה, שהיא הצעד הראשון לפתרון. 


 ושיהיה לכם שבוע של אושר וצמיחה! 


 ואם אהבתם שתפו! 







ב-

3 תגובות: